שיחות עבודת לוי
ואיתא במס' יומא (כ"ב ב'), "'וירב בנחל' (שמואל א' ט"ו, ה'), אמר רבי מני על עסקי נחל, בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול 'לך והכית את עמלק' (שמואל א' ט"ו, ג'), אמר ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה, ואם אדם חטא בהמה מה חטאה, ואם גדולים חטאו קטנים מה חטאו, יצאה בת קול ואמרה לו 'אל תהי צדיק הרבה' (קהלת ז', ט"ז)". הרי ששאול המלך למד מפרשה זו של עגלה ערופה לחוס על החיים, ולכן לא הכרית את עמלק לגמרי ועבר בזה על מצות הקב"ה שצוה לו להכרית את עמלק.
שיחות עבודת לוי
והדברים תמוהים, והלא הקב"ה בעצמו הגיד לו בפירוש [ע"י שמואל הנביא] להכרית את עמלק, וכמו שכתוב, "עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמול עליו והמתה מאיש עד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור" (שמואל א' ט"ו, ג'), וא"כ איך שייך לדרוש קל וחומר כנגד צווי מפורש מאת הקב"ה בעצמו?